זהו התה הנפוץ ביותר בעולם. חוץ מסין, תה אדום מיוצר גם בהודו, סרי לנקה וקניה. זה אותו התה שאתם קונים בסופר, רק שרגילים לקרוא לו תה שחור. אבל התה האדום הסיני שונה מאלה שאפשר לקנות בכל מכולת. במה שונים? בהכל!

לתה אדום סיני יש צבע שונה. גם הטעם והארומה שלו שונים. חוזק ומספר החליטות שונים לחלוטין. תה אדום סיני הוא התה האדום מספר אחת בעולם. ואני לא סובייקטיבית בכלל. אני אובייקטיבית לגמרי! 

התה המיוצר לצריכה המונית נשתל על ידי מכונות, נקטף על ידי מכונות ומעובד על ידי מכונות. הוא מרוסס בשפע בחומרי הדברה ודושן בנדיבות. הוא מעורבב בתוספות ארומטיות ופרות יבשים בכמויות אדירות וארוז באריזות יפות ומושקעות. תה שכזה זוכה לשיווק ופרסום חזק, ומתחרה קשה על המדפים הטובים ביותר בסופרים. ואין שום דבר רע בתהליך הזה. פשוט זה לא תה סיני אמיתי, זה הכל.

במקרה של תה אדום סיני, הדברים שונים במקצת. לחקלאי יונאן (מחוז בסין) לא אכפת מהעולם החיצון בכלל. הם מתעסקים בתה אדום כי זה עסק משפחתי בן כמה דורות. בבעלותם דונמים ​​של מטעים, הם קוטפים את עלי התה מדי שנה ומעבדים אותו באופן ידני בציוד ביתי ובתנורי עצים. הם לא מתחרים במותגי העולם. המציאות שלהם משתטחת במישור אחר. למרות שהם נוהגים ברכבי שטח טובים ונהנים ממוצרי חשמל בטכנולוגיות על.

תה אדום מיוצר בכמה מחוזות בסין. יש הרבה זנים של תה אדום, ואני מאוד אוהבת אותם. הידועים ביותר הם אלה שגדלו במחוזות יונאן ופוג'יאן. תה אדום הוא תה שעבר את תהליך התסיסה במידה רבה. 

במשך הייצור עוברים עלי התה נגיעה מכנית וגם תרמית, מאדים אותם ומטגנים. תהליך הזה די מורכב וממושך כמספר ימים. במהלך תקופה זו, עלי התה מתחמצנים כמעט לחלוטין, מתכהים עד צבע חום.

אז למה בעצם "תה אדום"? ברור שהוא לא אדום כמו דגל סיני. ובכל זאת בפלט אנחנו רואים תה בצבע חום כהה. 

החליטה של תה אדום מעניקה לנו צבע קסום. תתפלאו מהיופי שלו אם תחליטו תה כזה בקנקן זכוכית ותביטו עליו באור. הוא ממש זוהר מבפנים בליטוף נעים וגווני חום-אדום-בורדו.

לתה אדום ניחוח קטיפתי עמוק. הוא רך, עדין, מחמם, עוטף ומרגיע. פשוט אהבה…