מעטים יודעים אבל יש בסין כפר בשם לונגז'ינג - בדיוק כמו שם התה הסיני המפורסם. בסינית זה אומר "באר הדרקון" והכפר הזה נמצא לא הרחק מהעיר האנגג'ואו שבמחוז ג'ג'יאנג. הדבר הראשון שתראו כשתיכנסו לכפר - זה באר מים אמיתית ולידה דודה סינית מסבירת פנים שתציע לכם למלא מים ולשטוף פנים אחרי דרך ארוכה. אחרי זה אותה דודה תיקח אותכם לבקתתה הצנועה (בת שלוש קומות) ותפנק אותכם בתה לונגז'ינג טרי ואל תחשבו אפילו שתצליחו לצאת משם בידיים ריקות - לא לקנות אצל סיני זה כמו לסרב לשתות וודקה עם רוסי - הבעת חוסר כבוד משווע. עם זאת, קניית תה לונגז'ינג בכפר לונגז'ינג היא אף פעם לא בכפייה. אחרי הטעימה הראשונה של התה הריחני והטרי בטוח שתרצו עוד. ואל תשכחו שכל חוואי...
בסוף מרץ מתחיל בכפר המפורסם לונגז'ינג אירוע התה הגדול של האביב - אסיף האביב. בטח כבר קראתם או שמעתם כל מיני סיפורים על בתולות התה שיוצאות לאסיף עם עלות השחר? לא ידוע לי מה מצב הזוגיות אצל הבתולות האלה אבל יצא לי לראות אותן. אז "הבתולות" האלה לוקחות את סלי הקש שלהן והולכות לשדות התה, הן תולשות בעדינות את הניצה העליונה ושני העלים שלידה - אי אפשר לפספס אותם כי יש להם צבע ירוק בעל גוון בהיר במיוחד. תארו לעצמכם כמה כאלה צריך לקצור כדי למלא לפחות סל אחד. לאחר שהעלים מגיעים מהשדה לכפר, מפזרים אותם מהסלים על מגשים מיוחדים ובמשך זמן מה משאירים להתאוורר. אחר כך שמים כמות קטנה של העלים במחבת "ווק" בעלת תחתית קעורה שמראש חיממו...
יש בסין אגם שעליו שמעו ורוצים לבקר בו הרבה תיירים הן מסין והן מחוצה לה. זה האגם שי-חו או האגם המערבי. הוא נמצא במרכז העיר האנגג'ואו כאשר מצד אחד נושקים אליו בניינים מודרניים ושכונות מגורים ואילו מהצד השני - הרים יפיפים שמאחוריהם כל ערב שוקעת לה השמש. האגם המערבי זוהי התגלמותם של השקט והשלווה. רק הצללים בצפון-מזרח מזכירים שיש כאן עיר גדולה. פגודה וגשר קשת בסגנון סיני מוסיפים קסם למקום שאפשר לטייל בשבילים הירוקים או לצאת לסיור באיים או בהרים הסמוכים. כמו כן זהו מקום מחייתם של הסנאים המפורסמים - יש להם אפילו עץ ומקום מיוחד שהוקצו כדי להצטלם איתם. הדרך הכי טובה להכיר את האגם שיחו היא להקיף אותו בסירה - חוויה מלאת שלווה ורומנטיות שכל כך נהניתי ממנה))...
כאן אספר על הטעויות השכיחות בחליטת התה. אתם תגידו "מה השטויות האלה? מה כבר יכול להשתבש?". ובכל זאת אם תבחנו את אופן הכנת המשקה הפשוט הזה, ייתכן מאוד שתהיו מופתעים)) אז ככה... חליטת תה במים רותחים זה בסדר בנוגע לחליטות של כל מיני צמחים אחרים אבל לא עם התה הסיני. טמפרטורת המים הגבוהה ביותר לחליטת התה לא צריכה לעלות על 95 מעלות וזה יכול להתאים לתה מסוג שו (shu), שנג (sheng) ופואר (pu'er) שאלו הם סוגי התה האדום והאולונג שעברו התססה יסודית. את התה הירוק חולטים במים שהצטננו עד לא יותר מ-80 מעלות. רצוי גם שהמים יהיו "רכים": למשל אין להרתיח מים בקומקום יותר מפעם אחת, תשפכו אותם ללא רחמים ותרתיחו מים חדשים, אחרת טעמו של התה ייפגע....
נולדתי וגדלתי בעיר חברובסק שבמזרח רוסיה ומזה הרבה זמן מי ששולט בשווקים העירוניים שם הם הסינים. הם אמנם למדו רוסית ברמה שמספקת אותם לצורכי המסחר אבל אי אפשר שלא להבחין בתנועות הידיים הנמרצות שלהם בזמן המיקוח. ורק כשמבקרים בסין, מבינים שזה לא סתם חוסר ריסון עצמי אלא שכך הם מסמנים את המספרים וגם אם אינכם מבינים אף מילה בסינית, מספיק שתזכרו כמה סימני אצבעות פשוטים ותוכלו בקלות לעשות קניות ואפילו להתמקח. השיטה הזאת נוצרה לפני דורות, היא שימושית גם היום ולא מן הסתם. כך למשל, מי שמבקר בווישאן מיד שם לב לניב הדרומי של הסינית השגור בפי התושבים שנוהגים להפוך את השי"ן המאפיינת את הניב המנדריני הקלאסי בסמ"ך: כך אם בבייג'ינג או בשנגחאי קוראים להרי ווי "ווישאן" הרי שתושבי המחוז...
